דממה רועשת: כיצד המדענים הופכים לטרף של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי

שלושה פיסיקאים נעצרו במה שכונה "המקרה של נובוסיבירסק". זו לא הייתה הפעם הראשונה. בשנים קודמות, ארבעה מדענים הואשמו בבגידה במדינה. כל המדענים שהואשמו בכל המקרים הללו השתתפו בפרויקטים של תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי "טרנסיבריאן" (רכז התכנית– מכון פון קרמן להידרודינמיקה, בלגיה). עם זאת, מקורות של T-invariant מצביעים על כך שהקשרים של מדענים עם סין ואיראן מהווים רק תירוץ, והם אינם הסיבה למעצרים.

בתוך פחות משנה במכון כריסטיאנוביץ' למכניקה תיאורטית ויישומית של הסניף הסיבירי של האקדמיה הרוסית למדעים (ITAM), שלושה עובדים הואשמו בבגידה. ב7 באפריל 2023 נעצר החוקר הראשי ולרי זבגינצב. בשנת 2001 זבגינצב ייסד ועמד בראש המעבדה "דינמיקת אירוגז במהירויות גבוהות" («Аэрогазодинамика больших скоростей»)במכון. בשנת 2006, אלכסנדר שיפליוק, המנהל העתידי של ITAM, הפך לראש מעבדה זו. שיפליוק נעצר באוגוסט 2022. זמן קצר לפני כן, ביוני 2022, נעצר אלכסנדר מסלוב, שהיה החוקר הראשי של ITAM ובמשך יותר מעשרים שנה עבד כסגן מנהל המכון לעבודה מדעית; מסלוב היה אחראי על העיסוק באווירודינמיקה. כל השלושה היו מחברים משותפים של מאמרים במשך שנים רבות ובתקופות שונות- עובדה שאפשר לאמת על ידי חיפוש פשוט במאגרי מידע פתוחים לכל של מאמרים מדעיים. האם מעצרים אלה פירושם שמדענים אחרים שגם הם חתומים על מאמרים אלו עלולים להיעצר? נושא זה נדון ברצינות בקרב עובדי המכון.

בגידה קולקטיבית במדינה

"ביום שבו ולרי איבנוביץ' נעצר, לא הייתי במכון, הקולגות שלי סיפרו לי "- אומר עובד ITAM, " למחרת ראיתי שנערך חיפוש במקום עבודתו. זה זעזע אותי כל כך, שלא יכולתי לעבוד במשך תקופה ארוכה. כולנו מבינים שזה יכול לקרות לכל אחד עכשיו. עובדים הקרובים לנושאים "סגורים" נמצאים באדישות מוחלטת ומנסים לעזוב את הפרוייקטים שלהם. צעירים במיוחד מתקשים לעמוד בלחץ המוסרי, חלקם כבר התפטרו.”

באופן רשמי, שלושה מדענים הואשמו על פי סעיף 275 לחוק הפלילי של הפדרציה הרוסית בבגידה בגין גילוי מידע סודי בנאומים בכנסים ופרסומים בסין ובאיראן, בזמנים שונים, אך אף אחד אינו מאמין ברצינות של ההאשמה הזאת. אף אחד לא אומר מהי הסיבה האמיתית למעצרם של מדעני ITAM, לא עורכי דין, לא קרובי משפחה, ולא עמיתים. יש המתייחסים לכך שאין להם זכות לחשוף מידע מהסוג הזה, יש המתייחסים לעובדה שכל מידע ציבורי יפגע כעת באלה שנעצרו ואחרים פשוט מודים בבורותם בנושא.

מה מצביע על כך שהמגעים עם סין ואיראן היו רק תירוץ נוח למעצר המדענים ולא הסיבה האמיתית?

ראשית, בשנים האחרונות סין ואיראן הפכו רשמית למדינות ידידותיות, איתן הנהגת המדינה קוראת למדענים רוסים לשתף פעולה. שנית, הנאומים והפרסומים המדוברים יצאו לאור כבר בתקופה שכל המגעים החיצוניים של פיזיקאים היו תחת שליטה קפדנית ונבדקו ואושרו של שתי ועדות מומחים של המכון.

"עוד בשנת 2019 אמרתי למנהל שלנו שיפליוק", נזכר עובד המכון, "שאלך לפסטיבל מדע פופולרי ברפובליקה לשעבר של ברית המועצות כדי לתת הרצאה שלא הייתה קשורה לנושאים שהמכון שלנונ עוסק בהם. אבל A.N ביקש ממני לקבל חוות דעת של מומחה על הדו״ח שלי בכל מקרה. באותו זמן הופתעתי מההקפדה שלו. שמתי לב כיצד הוא עקב בקפדנות אחר כל ההופעות החיצוניות שלנו, גם כשמדובר במדינות שכנות.”

עם זאת, למרות מעצרם של שלושה אנשי צוות מרכזיים, ועדות מומחים אלה לא פורקו או אורגנו מחדש בשל העובדה שהם, כביכול, נתנו אישור לפרסום של חומרים מסווגים. על אף העובדה שנראה כי במקרה זה חברי הוועדה עצמם היו צריכים להיעצר. שלישית, בשנת 2019, אצל ראש האגף הסיבירי של האקדמיה הרוסית למדעים, ולנטין פרמון, הופיע סגן גנרל של הFSB סרגיי סטאריצין, שתחום אחריותו כולל יחסים עם סוכנויות ממשלתיות, כולל יחידות עילית מיוחדות. המשמעות היא שסגן הגנרל סטאריצין אינו שולט באופן ספציפי בפעילותן של ועדות מומחים, אשר בתורן נותנות אישורים לפרסומים חיצוניים ולדיווחים של מדענים מנובוסיבירסק בצורה שאינה מקצועית מספיק.

"אנחנו לא רואים שום פעילות אינטנסיבית מצד האקדמיה", ממשיכים אנשי המכון, "ההנחה היא שלא היתה שום עדות לתקשורת בין הנהגת האגף הסיבירי של האקדמיה הרוסית לבין הFSB של נובוסיבירסק שיכולה לעזור לנו.”

בנוסף, ההפרות שבהם מואשמים המדענים נופלות תחת סעיף 283.2 לחוק הפלילי של הפדרציה הרוסית (הפרה של הדרישות להגנה על סודות מדינה), שעלולות להיגרם גם בעקבות רשלנות. בגידה מרמזת גם על העברה בזדון של מידע סודי. האם זה יהיה המקרה, "השותפים לפשע״ לאחר מעצרו של "הבוגד" הראשון היו צריכים לעזוב את המדינה באופן מידי. זו סיבה נוספת לדיכוי של מדעני ITAM: בכדי לא לחשוף סודות מדינה יש לציית בקפדנות לתקנות, ולא ברור כיצד להתגונן מפני האשמות בבגידה אם אותו אדם משתתף בעבודות "סגורות" ובפרויקטים בינלאומיים פתוחים בו זמנית. כל שלושת העצורים היו מעורבים בפרוייקטים סגורים ופתוחים בו זמנית.

״קינז׳ל״ (פגיון) בגב

בפעם הראשונה שנקשר מדען העוסק בטכנולוגיות שגא-קוליות עם השימוש בטכנולוגיות אלו היתה ביוני 2018 בפרסום עיתונאי (в июне 2018 года). הם התעניינו במיוחד במערכות הטילים "אוונגארד" ו" קינז'ל" (בפירושו המילולי ״קינז׳ל״ הוא פגיון). מחברי קטע זו לא זוהו, ככל הנראה שמותיהם היו שם בדוי קולקטיבי של עורכי הוצאת הספרים "קומרסנט". בפעם הראשונה הניחוש על הקשר הזה התרחש בקשר להאשמת בגידה נגד ויקטור קודריאבצב, מדען ממכון המחקר המרכזי לבניית מכונות (ЦНИИмаш). עד לעת מעצרו, לא הייתה לו גישה לחומרים סודיים במשך יותר מעשר שנים. אירועים אלה סבבו סביב שיתוף הפעולה שלו בפרויקט TransHyBerian של תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי.

ויקטור קודריאבצב היה רכזו של פרויקט זה מהמכון שלו. הפרויקט בוצע בין השנים 2011-2013. משתתף נוסף בפרויקט היה המכון המרכזי לאווירוהידרודינמיקה שקרוי על שמו של פרופ׳ נ.א. ז׳וקובסקי, שבו עבדו בעבר אנטולי גובנוב וולרי גלובקין שנעצרו בשנים 2020 ו2021 בהתאמה. המשתתף השלישי (участником) בפרויקט הבינלאומי הזה מהצד הרוסי היה ITAM (מכון כריסטיאנוביץ' למכניקה תיאורטית ויישומית). אלכסנדר מסלוב היה הרכז שמונה ממכון נובוסיבירסק. מסלוב נעצר ב-28 ביוני 2022, ויומיים לאחר מכן, ב-30 ביוני, נעצר דמיטרי קולקר (Дмитрия Колкера), חוקר במכון לפיסיקת לייזר של הסניף הסיבירי של האקדמיה הרוסית למדעים ואוניברסיטת נובוסיבירסק, בעקבות אותן ההאשמות (הוא נפטר ב-2 ביולי 2022 מסרטן בבית מעצר לפני משפט טרום משפטי).

לקולקר אין מאמרים מדעיים משותפים עם פיזיקאים מITAM ברשות הרבים. עבודתו המדעית האחרונה של קולקר לא הייתה קשורה לנושאים של שגא-קוליות. עם זאת, לקולקר הייתה זיקה נוספת לארגון בו עבד — חברת "טכנולוגיות מיוחדות"  ООО «Специальные технологии, שעיקר פעילותה היא, בפרט, "יצירת לייזרים אינפרא אדומים למערכות ניווט והגנה עצמית". השתייכות זו מצוינת באחד מפרסומיו של דמיטרי קולקר משנת 2012, בדיוק בתקופה שבה העבודה על הפרויקט בתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי היתה בעיצומה. אינ אפשר לדעת אם עבודתו של קולקר מאותה תקופה הצטלבה עם עבודתם של עמיתים מITAM, אך ניתן לראות את העובדה שהם היו מודאגים מהגדלת השימוש בלייזרים בניסויים שגא-קוליים בפרסומים (публикаций) מאותה התקופה.

האם ניתן להניח כי כל אלה שנעצרו בהקשר להשתתפותם בפרויקט זה של האיחוד האירופי, ביניהם דמיטרי קולקר, מעורבים בפיתוח של "הקינז׳אל"? "כמעט לא יאומן", אומר אחד מחברי ועדת מומחים הדומה לאלה שנותנים גישה לפרסומים חיצוניים של ITAM, "אם זה היה המקרה, הייתה להם רמת סודיות אחרת, לא היו להם מאפשרים להם לקיים קשרים בינלאומיים חופשיים כאלה ולפרסם מאמרים לציבור הרחב. סביר להניח שהם נפלו לתוך "מלכודת הטכנולוגיה בעלת השימוש הכפול". זה קורה כאשר מדענים עם גישה לנושאים מסווגים תופסים את תשומת ליבן של רשויות אכיפת החוק, מכיוון שאוכפי החוק מוצאים אזכורים לעבודתם הפתוחה בנתונים המתקבלים ממקורות מסווגים, למשל מדו״חות מיוחדים.

זה אושר באופן עקיף על ידי אחד המדענים, שהשתתף במשפט להארכת הסנקציות על ויקטור קודריאבצב בשנת 2018. בעקבות תקרית פרוצדורלית, עורכי הדין שכחו לבקש לצנזר את חומרי החקירה, והם סיפרו לאחר הפגישה כי לחוקרים היה ״אס״- מידע מבצעי שהוכן על ידי קצין בכיר בשירותי הביון. נראה שסוכנויות הביון גילו מידע סודי שהודלף וקשרו אותו למדענים שערכו מחקר על שגא-קוליות. ביוני 2019 נעמר גם רומן קובליוב, תלמידו של קודריאבצב. בספטמבר 2019 תיקו של קורדיאבצוב הושעה, הנאשם שוחרר בשל מצב בריאותי קשה (ומת ממחלת סרטן באפריל 2021). קובליוב הודה באשמה, הורשע, ובשנת 2022 שוחרר גם הוא בשל מחלת סרטן (הוא נפטר באפריל 2022).

היעדר של סמכות ניטרלית בשלב החקירה לא אפשר להכחיש את ״מצב הדברים״, כפי שזה עוצב בראשם של עובדי אנשי הFSB, וגם לא אפשר לחזות את פעולותיהם הבאות.

זה יכול אולי להסביר כל כך הרבה צירופי מקרים וסטירות פנימיות ב"מקרה של השגא-קוליות". אף אחד מהמדענים שנעצרו בין השנים 2016 ל2023 לא ניסה להימלט. האנשים לא חשו אשמה. אבל מוסדות הכוח חיפשו בעקשנות אנשים שאפשר יהיה להאשים אותם בדליפות המידע (או מה שהם תפסו כדליפות מידע), הקשורות להתפתחויות בתחום השגא-קוליות.

עוד בשנת 2016 הואשם המנהל הישיר של ויקטור קודריאבצב, ולדימיר לאפיגין בבגידה במדינה בגין העברת "תוכנה המאפשרת לחשב את הביצועים האווירודינמיים האופטימליים של כלי טיס היפרסוניים המכילים מידע המהווה סוד מדינה" לסין. על פי התביעה, העברת המידע התרחשה בשנת 2011, בדיוק בתקופה שבה החלו ניסויים היפרסוניים בפרויקטים של תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי.

לאפיגין בן ה-79 שוחרר על תנאי לאחר ארבע שנים בכלא. לפני כן, הנשיא פוטין סירב לחנון אותו פעמיים. במהלך תקופת מאסרו ביקר את לפיגין חוקר מהמחלקה הראשונה של החקירות בFSB, אלכסנדר צ׳באן (שבהמשך חקר גם את תיק הבגידה של העיתונאי איוון ספרונוב). כלומר, החקירה הסתמכה על מידע כלשהו על הדליפה, אך מה בדיוק מוגדר כדליפת המידע, כיצד קשורים אליו מחקרים פתוחים בנושא שגא-קוליות בפרויקטים משותפים עם האיחוד האירופי, ניתן היה לקבוע רק על ידי בדיקה עצמאית, חקירה אובייקטיבית ובית משפט ניטרלי. הסיכוי למצוא שילוב כזה במערכת אכיפת החוק הרוסית הוא אפסי, שכן באף אחד מהמקרים שהוזכרו לעיל הנאשם לא זוכה. כל התהליכים התנהלו מאחורי דלתיים סגורות.

התוצאה הייתה מצב פרדוקסלי. קרובי משפחה, שפרסופ המקרה הוא לכאורה תקוותם האחרונה, שותקים כדי לא לפגוע באלה שכבר נמצאים ב"לפורטובו" (בית כלא). עובדי המכון, לעומת זאת, פנו במכתב פתוח ( открытом письме) "לרשויות הפדרציה הרוסית, לקולקטיבים של ארגונים מדעיים ותעשייתיים, לקהילה המדעית המקצועית, כמו גם לכל האזרחים האדישים של ארצנו בבקשה להגן על המדע האווירודינמי הרוסי" בנסיון להציל את אלו שעדיין לא נכלאו.

אף גוף, קולקטיב או קהילה לא הגיבו למכתב זה, למרות העובדה שהמכתב יצא בערב האסיפה הכללית של האקדמיה הרוסית למדעים. ב-23 במאי, ראש הסניף הסיבירי של האקדמיה, ולנטין פרמון, הציג את הדו"ח "על תוצאות הפעילות בסניף הסיבירי", בו הוא תיאר את עבודת הסניף למען השגת ריבונות טכנולוגית רוסית, והציג הישגים פיתוחיים בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה והאנרגיה. שמותיהם של הפיזיקאים הסביריים העצורים לא עלו. באופן דומה, שמות העצורים לא נשמעו גם בדו"ח של נשיא האקדמיה הרוסית למדעים, גנדי קרסניקוב, אשר ציין (отметил) בנאומו: "אנו עוקבים מקרוב אחר כל האשמה שהוגשה נגד האקדמיה, חברי האקדמיה ומדענים מובילים. יצרנו מנגנון ייעוץ ייחודי, שבו עורכי דין אקדמיים מובילים וחוקרים משפטיים עובדים על מנת לספק לחברי האקדמיה הגנה משפטית. אציין כי כל מקרה הוא שונה, אך אנו מנסים לבחון כל אחד מהם באופן מקיף, להבין את מהות המתרחש ולספק תמיכה במידת הצורך. וכמובן, אנחנו בקשר מתמיד עם מערכות אכיפת החוק״

יש לציין שהנאום של נשיא האקדמיה התחיל באמירה ש"האירועים המתרחשים במדינה פותחים בפני מדענים אפשרויות חדשות". אפשר להניח שאותן ״הזדמנויות חדשות״ הן אלו שאילצו את עובדי ITAM לכתוב את מכתבם הפתוח.

ראיון עם עורך הדין איוון פבלוב

T-invatiant שאלו את איוון פבלוב, עורך דין ויוזם של פרוייקט זכויות האדם ״המחלקה הראשונה״,( «Первый отдел) מדוע מדענים הם כיום הקבוצה הפגיעה ביותר לרשויות הביטחון הרוסיות.

T-i: מהם הסיפורים האופייניים שמביאים לתיקים פליליים כנגד מדענים בגין בגידה במדינה?

פבלוב: ישנן ארבע צורות של בגידה מדרגה גבוהה. שתי צורות קלאסיות: ריגול והסגרת סודות מדינה. אלו בדרך כלל ההאשמות שמופנות כלפי מדענים. ישנה גם האופציה להאשמה על סיוע למדינה זרה בפעילות שפוגעת בביטחון רוסיה- עד 2022 בהאשמה זו מעולם לא נעשה שימוש, היא הופיע לראשונה בתיק קארה-מורזה. צורה נוספת של בגידה במדינה הופיעה בשנת 2022: מעבר לצד היריב. גם על זה מדענים לא נחקרו. אשמת ריגול יכולה לחול על אדם אם אין לו גישה לסודות מדינה. העברת סודות מדינה יכולה לקרות רק כאשר מידע כלשנו ניתן לאדם מתוקף משרתו. מדענים נמצאים בסיכון אם הם באים במגע עם מידע רגיש ויש להם קשרים בינלאומיים. מדענים שמואשמים בבגידה במדינה אלו מדענים (גם אם אלו מאושרים על ידי כל המוסדות המעורבים). אפילו הסכמים ברמת הממשלתית לא עוצרים את רשויות החוק מלבחון מחדש את יחסם לפרויקטים מדעיים קודמים, ולהאשים משתתפים בפרוייקטים אלו בבגידה במדינה. במקרים מסויימים חקירות נפתחו בעקבות הרצאות שלמדענים באוניברסיטה זרה, דו״חות, ושיתופי פעולה עם מדענים ממדינות זרות.

T-i: יש עשרות אלפי מדענים רוסים שהיו להם קשרים בינלאומיים. בשנת 2020 כתבה העיתון ״נובייה גזיטה״ דיווח על שלושים תיקים פליליים שנפתחו נגד מדענים בגין בגידה במדינה. על פי איזה עיקרון מחליטים לפתוח מתיקים פליליים אלה? במי הבחינו במקרה? מיהו קורבן נוח?

פבלוב: אנחנו נמצאים למעשה במצב של סערה. חשוב להבין כי מדענים הם טרף קל עבור ה.FSB הם בדרך כלל אנשים מבוגרים עם חינוך סובייטי, קל לרשויות החוק לשבור אותם. יש לציין כי פוטנציאל ההתקדמות המקצועית של חוקרי הFSB הוא די מוגבל. למקרים של בגידה במדינה יש משמעות גבוהה עבור חוקרי ה FSB. מקרים כאלו יכולים להוביל לצמיחה בקריירה של כל מי שמעורב בהם. מדי שנה מורשעים כמה מדענים.

: T-i כיצד נבחרים המדענים המעטים הללו שמואשמים מתוך המון המקרים של קשרי מחקר זרים ופרסום דו״חות?

פבלוב: כל עסק כזה לוקח זמן רב, חומרים נאספים במשך כמה שנים. החוקרים הם אנשים פדנטיים. עד שהתקייה שלהם לא תתנפח ממסמכים, הגנרל לא ייתן אישור למעצר. כתוצאה מכך כיום יש מעט מאוד פרויקטים מדעיים בינלאומיים, רוסיה הופכת למדינה סגורה, מדענים חוששים ליצור קשר עם עמיתים זרים. רשויות האכיפה הצליחו לחסום את המדע הרוסי ממגעים חיצוניים.

T-i: האם זו היתה מטרת הממשל להשיג בדיוק את זה?

פבלוב: כנראה שאף אחד לא הציג את המשימה הזו באופן רשמי, אבל ברמה הביצועית, זה בדיוק מה שהובן. מניסיון השיחות שלי עם חוקרי הFSB, הם חושבים כך: אם למדען יש קשרים בינלאומיים, הוא אויב פוטנציאלי, יש לפקח עליו ולבצע מעקב. על הרצאה בחו״ל- יש לשפוט אותו. התפיסה הזו של ביטחון המדינה קיימת אצלהם כבר תקופה ארוכה.

T-i: יש תפיסה בקרב מדענים שקשרים עם הסינים הם מסוכנים במיוחד.

פבלוב: כן, סין היא מדינה שאוהבים להאשים בריגול לטובתה. למרות שבמגעים בינלאומיים, מדענים הם רק המבצעים, אלו המוסדות שלהם שמקבלים החלטות על חילופי מידע במסגרת פרויקטים מסוימים. בכל מקרה פלילי שעסקתי בו, המדענים עמדו בכל הדרישות, אך זה לא עצר את הFSB. עבור הFSB, פתיחת תיק אינה נתפסת כהחלטה זמנית של בית משפט, אלא כמעצר של "מרגל". לא מדובר באמצעי מניעה: הFSB יכול לעצור אדם מיד לאחר העברת המידע לזרים. אם היה אכפת להם מביטחון המדינה, אני חושב שהם לא היו נותנים לאדם להעביר את המידע מלכתחילה.

T-i: האם מדענים שנעצרים בגין בגידה במדינה, באופן כללי, נאמנים למדינה?

פבלוב: כן. האופוזיציונר הראשון שנפל שנעצר בעקבות האשמה זו הוא קארה-מורזה. לכל מי שהואשם לפני כן בבגידה במדינה לא היה שום קשר לפעילות האופוזיציה.

T-i: וכיצד חוקרי הFSB מצליחים לשכנע מדענים כאלה בחקירות שהם אכן בגדו במדינתם?

פבלוב: בצורה אכזרית. הם שוברים אותם מוסרית. הם אומרים אומרים להם שזהו, הם בצרה אמיתית, הם הולכים לקבל 12 עד 20 שנות מעצר. אם תעשה בעיות, זה יתקרב יותר ל-20. אם תתנהג יפה, אולי תקבל את העונש הנמוך ביותר.

T-i: האם המלחמה עם אוקראינה הגבירה את הרדיפה של מדענים על בגידה במדינה?

פבלוב: לא. עכשיו יש התפרצות של מקרים של בגידה במדינה, אבל זה לא קשור למדענים. יש הרבה האשמות נגד צעירים על מתן עזרה או לכאורה רצון להילחם עבור הצד האוקראיני.

T-I: האם הנהגת האקדמיה למדעים ניסתה להגן על מדענים שהואשמו בבגידה במדינה?

פבלוב: היו ניסיונות עדינים, אבל הם מיד נרתעו. באופן כללי, אני לא יודע הרבה על פעילות האקדמיה. אבל היו ראיונות (интервью) עם ראש האקדמיה לשעבר, אלכסנדר סרגייב, שבהם הוא הביע תמיכה במדענים שהואשמה בבגידה במדינה.

T-i: מאז חקיקת החוק נגד בגידה במדינה, היה מקרה אחד בלבד שבו נאשם זוכה.

פבלוב: בשנת 1999 זוכה אלכסנדר ניקיטין (Александр Никитин). במקרה של סבטלנה דוידובה (Светланы Давыдовой), התיק נסגר בשלב החקירה. גם התיק של המלח מינקוב (матроса Минакова) גם הוא נסגר. המקרה של הפיזיקאי קודריאבצב (физика Кудрявцева) הושעה בגלל מחלתו. את התיק מיטקו (Митько) משכנו כך שהם לא יכלו להעביר את פסק הדין, לא נתנו את גזר הדין. הוא היה במעצר בית ומת בביתו.

T-i: במצב הנוכחי, עושים מה שאפשר לעשות כדי לעזור.

פבלוב: סוג של טיפול פליאטיבי. אבל ברור שעדיף למות בבית מאשר מאחורי סורגים.

:T-i מעצרו של זבגינצב הוא כבר המעצר השמיני של עובד בארגון מדעי שקשור בדרך זו או אחרת לשגא-קוליות ומכונות טיסה TSNIIMASH, המרכז לאירוהיידרודינמיקה, ITAM והמכון ללייזרים בסיביר מאז 2016. עובדי המוסדות הללו ולדימיר לאפיגין, ויקטור קודריאבצב, רומן קובלב, אנטולי גובנוב, ולרי גולובקין, דמיטרי קולקר, אנטולי מסלוב, אלכסנדר שיפלוק ויבגני זבגינצב נעצרו בין השנים 2016-2023. האם יש לכך הסבר?

פבלוב: פוטין פלט פעם שלרוסיה יש פיתוחים מבטיחים בתחומי השגא-קוליות שצריך להגן עליהן. ככה הם מגנים עליהם. עובדי הFSB הם אופורטוניסטים. למעשה, הם לא מגנים על שום דבר ואף אחד, הם פשוט הורסים את חייהם של מדענים.

Ti: יש לך מושג מדוע איפשרו לזבגינצב להישלח למעצר בית ולא למעצר רגיל?

פבלוב: יכול להיות שמותו של קולקר השפיע על החלטה זו. יש מקרים שבהם הם מתביישים לקחת מדענים זקנים מאוד למעצר. אבל גם מעצר בית אינו הוא לא פיקניק. יש הרבה מגבלות, אתה צריך ללכת עם צמיד. היה לי מקרה שבו אדם בילה שלוש שנים בדירה ללא יציאה. אם אין מרפסת, אתה צריך לשבת ליד חלון פתוח כדי לקבל אוויר צח.

T-i: קרובי משפחה של המדענים מנובוסיבירסק שנעצרו אינם בקשר עם העיתונות.

פבלוב: הם מפחדים. נכון לעכשיו בכל מקרה הם מפחדים מהפרסום. גם עורכי הדין מפחדים.

T-i: האם פרסום תמיד מועיל עבור הנאשם במקרים של בגידה במדינה?

פבלוב: ממש לא תמיד. איפה שפרסום עוזר, צריך להשתמש בו. אבל אכן עכשיו זו לא התקופה הטובה ביותר עבור פרסום. כיום פרסום עוזר פחות מבעבר.

T-I: איך אפשר לדעת אם יש צורך בפרסום?

פבלוב: כדאי לקחת עורך דין מנוסה, הוא ידע להעריך את כל הנסיבות. פרסום יכול להועיל אם יש אפשרות להפנות את תשומת הלב של הציבור לאבסורד ולטיפשות שבתביעה. אם אפשר לראות זיוף ברור בקלות. כשההוכחה אינה מורכבת, אז יש סיכוי שזה יעזור. הFSB לא אוהבים להיראות טיפשים, יכול להיות שהם יעדיפו ישחררו את הנאשם. במקרים אחרים כנראה שלא מהייתי ממליץ על פרסום

הכתבה נכתבה על ידי אולגה אורלובה ואלכסנדר ליטה.

אולגה אורלובה, אלכסנדר ליטוי  27.05.2023